הרשמו לניוזלטר שלי ותקבלו כל חודש בדואר אלקטרוני מהדורה עשירה במידע חם ובטיפים שיסייעו לכם לקדם את עסקיכם ברשת.
email:
שם:
לעולם לא אשתמש בכתובת הדואר האלקטרוני שלכם חוץ
מאשר לצורך משלוח הניוזלטר שלי!


שיווק באינטרנט - הספר

   

סודות השיווק באינטרנט, גליון מספר 19

שלום לכולם,

לפניכם גליון 19 של הניוזלטר "סודות השיווק באינטרנט". לפי שטחי הדפים שמגזין the marker מקדיש לעולם האינטרנט עושה רושם שהנושא הולך וקונה לו אחיזה משמעותית בעולם העסקי. נראה גם שמתחילים להכיר בכך ששיווק באינטרנט הוא מקצוע.

עם זאת עדיין רבים מדי מזהים שיווק באינרטנט עם גורם אחד שלו traffic (תנועה) ורבים מאלה מזהים traffic עם גורם אחד שלו – קידום באמצעות מנועי חיפוש (הביטוי "קידום אתרים" הוא נפוץ יותר בקרב המחפשים בארץ מאשר הביטוי "שיווק באינטרנט") תפקידי כאן, בין השאר, הוא לומר ולהסביר: תנועה היא לא רק קידום במנועי חיפוש ושיווק באינטרנט אינו רק הגברת תנועת המבקרים באתר.

בגליון אביבי זה של חודש מאי אציג מספר מאמרים קצרים. הראשון עוסק באתיקה באינטרנט – נושא שאני לא מרבה לעסוק בו מעל במה זו, אך באחרונה התנסיתי במספר מקרים מעניינים שרציתי לדווח עליהם כאן. המאמר השני מציג שני אתרים של אותה אשת מקצוע. אתר אחד פשוט ואינפורמטיבי ואחר מעוצב ומורכב. המאמר השלישי יספק לכם טיפים לבחירה החשובה כל כך שלכם בחברה לבניית אתרים.

בנוסף תוכלו למצוא בגליון זה את חלקו השני של המאמר של עמיחי שלו על אפיון אתרים ואת מאמריהם הקבועים של אורן שץ בנושא קידום אתרים ושל לירון רוז בנושא פרסום PPC.

בנוסף אני פותח מדור חדש שמציג דיונים מעניינים מתוך פורום שיווק באינטרנט (בואו בהמוניכם, הדיונים מרתקים!)

ייתכן שתתקלו בסימנים משונים בניוזלטר וייתכן אף שבגלל אורכו חלק ממנו יקטע. אם כך הדבר אתם מוזמנים לקרוא את הניזלטר באתר.

מאמר 1:  שלושה סיפורים על אתיקה

סיפור ראשון: דולה-דולות

דולה היא תומכת לידה. מקור השם מיוונית ומשמעותו "זו שעוזרת לאישה בלידה".

בארץ קיים פורטל הריון ולידה הפועל בכתובת doula.co.il (שהוא אגב הכיתוב הנכון באנגלית) אשתי שהקימה ומנהלת את אתר 'אמנות הלידה  leida.co.il, מהמובילים בארץ בנושא הריון ולידה, קראה בעיון את הניוזלטר שלי שהתמקד ביתרונות שבריבוי אתרי נישה מתמחים, והקימה באחרונה אתר נוסף הממוקד בנושא הדולות. היא בחרה לרשום את אתר הדולות תחת הדומיין dula.co.il. לאחר מספר חודשי עבודה האתר הושק סוף סוף בהשקה רכה ללא רעש וצלצולים.

יומיים לאחר מכן קיבלנו מכתב מעורך דינה של בעלת אתר doula המאיים עלינו בתביעה שאם תתקבל נחוייב לדבריו בתשלום פיצויים (משפטית זה נקרא סעד) של 100,000 שקלים ללא שהתובעים יצטרכו להוכיח נזק כלשהו (החברה שם זריזים!).

כיצד הגבנו למכתב הזה? עוד מעט אספר. לפני כן אני רוצה להעלות כמה שאלות מעניינות שעולות מהסיפור הזה. אשמח לשמוע את דעתכם (אתם מוזמנים להשתתף בדיון בנושא בפורום – פתחתי שם הודעה מיוחדת לעניין)

השאלות העולות מכך:

האם בעצם רישום שם דומיין (שם מתחם) קונה למעשה בעל הדומיין חזקה על אוסף עצום של שמות דומים, שיהיו מעתה חסומים לאחרים?

האם ניתן להשתלט על שם גנרי (כללי) כמו במקרה של המקצוע הספציפי "דולה" ולמנוע מכל אחד אחר להשתמש בשם זה. (למשל אם משהו היה רושם את doctor.co.il האם למישהו אחר היה אסור לפעול תחת doctors.co.il? ומה לגבי doktor.co.il?)

האם שופט יכול לקחת על עצמו פסיקה שיש לה השלכות מרחיקות לכת ומטלטלות על עולם האינטרנט. שהרי כולנו מכירים עשרות אתרים בעלי שם דומה. קחו לדוגמה את zimmer.co.il, zimer.co.il ו – tzimer.co.il.

האם יש חשיבות לאיות המדויק באנגלית כאשר רושמים אתר בעברית? כלומר האם יש עדיפות למי ששם הדומיין שרכש מתאים לאיות הנכון של המילה באנגלית? 

typo squatting הוא הביטוי המקובל לגניבת תנועה מאתרים ידועים באמצעות רישום שם מתחם המתאים לשגיאות כתיב נפוצות. האם בהכרח רישום של אתר בעל שם דומה לזה של אתר אחר הוא ?typo squatting האם לא צריכה להיות כוונה פלילית כדי שאכן יהיה כזה?

האם יש חשיבות לנושא שבו עוסק האתר בעל השם הדומה? למשל במקרה זה האתר של אשתי מתמחה ספציפית בנושא הדולות והתמיכה בלידה ואילו האתר של המאיימת בתביעה הוא פורטל כללי בנושא הריון ולידה.

אלה השאלות. כאמור אשמח לשמוע מה אתם חושבים ואולי יש לכם גם נקודות מבט נוספות (הביעו את דעתכם בדיון בפורום כאן – הקישור הזה ייקח אתכם ישירות לדיון)

סוף הסיפור הוא שהחלטנו לוותר. התייעצנו עם עורכי דין שלנו וכן ובפורום משפט ואינטרנט של תפוז. למרות שאנחנו בטוחים בצדקתנו איננו בטוחים שמערכת השיפוט הישראלית בשלה ומבינה מספיק בעולם האינטרנט כדי לקבוע.  שלחנו מייל לעורך הדין המלומד וכתבנו לו שאנחנו נפסיק לפעול תחת שם המתחם dula. כיום פועל האתר תחת שם המתחם http://www.dulot.co.il

מעניין שלמרות שינוי שם המתחם החליט העורך דין לתבוע אותנו בבית משפט השלום (פרובוקציה? קראו את מאמרו של אורן שץ בהמשך הגליון, ושפטו בעצמכם). לפני מספר ימים קיבלנו מכתב מבית משפט בן שישה עמודים בהם מסביר השופט מדוע בית משפט השלום אינו יכול לדון בעניין ולכן מעביר אותו למחוזי (לא פחות...) בין השאר השכלנו לקרוא על תיקון חוק זכויות מטפחים של בעלי צמחים התשל"ג, על הפדרציה הישראלית לתקליטים, ועל סוגיות מרתקות אחרות בסדר הדין האזרחי. שורה תחתונה לאחר ההסבר הארוך והמושקע להפליא, ענייני קניין רוחני אינם בסמכתו של בימ"ש השלום אלא במחוזי.

אם יהיה המשך לסיפור אני מבטיח להביא אותו בפניכם!

חלונות קופצים פופאפים:

לאחרונה קיבלתי כמה תגובות נזעמות ממבקרים באתר על כך שקיים שם פופאפ הקורא להרשמה לניזלטר. עושה רושם שיש כמה אנשים בעלי תגובות אוטומטיות למדי, ממש כמו החלונות הקופצים הללו.

כולם שונאים אותם ואצל רבים מותקנים כלים לחסימה שלהם. לטעמי, פופ אפ הוא אמצעי לגיטימי לבעל אתר להסב את תשומת ליבו של הגולש לעניין שחשוב לבעל האתר שלא יפספס. אצלי 20% מהנרשמים לניזולטר עושים זאת באמצעות הפופאפ.

לדעתי בעלי אתרים בהחלט יכולים לעשות שימוש בפופאפ בתנאי שאינם מגזימים בשימוש ובתנאי שהפופאפ מציע תוכן איכותי במחיר סביר או אף בחינם. אגב יש כיום אפשרות ליצור popup  שאינו פותח חלון חדש אלא  רק שכבה חדשה בתוך החלון הנוכחי פופאפ מסוג זה נקרא popover.

affiliate link:

נושא תוכניות השותפים (affiliate programs) עדיין לא התפתח בארץ. אז הנה הסבר קצר: בעל אתר מקבל מבעל מוצר קישור ייחודי שבאמצעותו הוא יכול להציג את המוצר באתר שלו. מבקר באתר שמקליק עת הקישור הזה, מגיע לאתר של בעל המוצר. אם הוא רוכש את המוצר בעל האתר המפנה מקבל עמלה (ומיותר לציין שעמלה זו אינה משפיעה על מחיר המוצר שהיה זהה גם אם הגיע המבקר ישירות לאתר של בעל המוצר).
 
ובכן הנה הסיפור. לפני מספר ימים נשאלתי בפורום על מערכת site build it SBI של Ken Evoy. נתתי תשובה ולאחר מכן סיפקתי את קישור ה affiliate שלי ואף טרחתי לציין שמדובר בקישור affiliate (באמצעות הוספת הטקסט (affiliate link.  אחד המשתתפים בפורום ביקר אותי על כך שלא הדגשתי באופן חזק יותר ובעברית את העובדה שמדובר בקישור affiliate.

תכניות שותפים הן לדעתי אמצעי לגיטימי ביותר של אתרי תוכן ליצור הכנסות. השאלה החשובה אינה אם קישור מסוים הוא קישור affiliate או לא אלא האם בעל הקישור ממליץ על המוצר באופן הגון ולאחר שבדק את המוצר בעצמו. במצב כזה לדעתי גם אין עליו חובה לצין שמדובר בקישור של affiliate.

אזהרה!!!!!  הקישור שנתתי כאן למערכת SBI הוא קישור affiliate המזכה אותי בעמלה ואני עלול להתעשר אם כולכם תקליקו עליו ותקנו מוצרים!!!!! (אני מקווה שזה היה מספיק בולט :-)

עד כאן עניינים אתיים. אין ספק שרשת האינטרנט מציבה אתגרים מאוד מעניינים לעסקים בתחום האתיקה. אין גם ספק שפעילות אתית באינטרנט מאפשרת גם לעסקים לפרוח.

מאמר 2 : טקסט מול עיצוב – שפטו בעצמכם

אז כפי שכבר סיפרתי לכם באייטם הקודם, אשתי הקימה אתר חדש בנושא דולות. האתר הזה הוא נדבך נוסף בשרשרת אתרים בנושא הריון ולידה שאנו מקימים. מדובר כאמור ביישום האסטרטגיה של ריבוי אתרים עליה כתבתי באחד הגליונות הקודמים.

אבל מטרתו של המאמר הזה אינה לפרסם את האתר החדש (מה גם שאני מניח שרובכם אינם משתייכים לקהל היעד...). מטרת המאמר להציג בפניכם שני אתרים שונים שמטרתם זהה – לקדם את עסקיה של דולה בשם שלי ווהל. מכיוון שמדובר בשני אתרים בעלי מטרה זהה לחלוטין ההשוואה בינהם תהיה מעניינת מאוד.

ראשית מעט רקע.

במסגרת אתר הדולות נבנתה מערכת המאפשרת לכל דולה בארץ (יש מעל מאה דולות פעילות בארץ) להקים אתר (ממש אתר – לא רק דף בודד) משלה תחת שם המתחם של אתר הדולות. לשם כך פיתחנו בטכנווגית ASP מערכת ניהול תוכן ואשתי כתבה מדריך מפורט למשתמשת (כיום יש רק דול אחד ממין זכר).

מבנה האתרים תוכנן כך שיהוו מסגרת אופטימאלית לאיש מקצוע להציג את עצמו. המדריך מספק בנוסף למידע טכני על הפעלת המערכת גם עצות שיווקיות לדולות כיצד להציג את עצמן. 

אחת הדולות הראשונות שהקימה אתר משלה במערכת היא כאמור שלי ווהל. האתר של שלי מיישם באופן מלא את העצות השיווקיות במדריך למשתמש. אתם יכולים להציץ באתר שלה כאן:
 
http://www.dulot.co.il/shellywohl

זהו אתר פשוט, קל להתמצאות ונושא תוכן רב.

הנקודה המעניינת היא שלשלי ווהל גם אתר משלה אותה הקימה לא מזמן. מטרת אתר זה כמו גם האתר שבנתה במסגרת אתרי הדולות הוא לקדם את שירותיה. האתר של שלי מעוצב ומאותר בגרפיקה לא מעטה. הנה האתר כאן:

http://www.shellywohl.com

עכשיו תגידו אתם, איזה משני האתרים עושה עבודה טובה יותר של קידום שירותיה של שלי? נסו להעריך את תרומת העיצוב והגרפיקה באתר העצמאי של שלי לעומת האתר שבנתה במסגרת אתרי הדולות.

אגב, מכיוון שייתכן שאינכם שייכים לקהל היעד של האתר אתם נוטים להתמקד בעיצוב במקום בתוכן. אחת הטעויות של בעלי אתרים היא שהם מבקשים ביקורת מבני משפחה וחברים שאינם שייכים לקהל היעד של האתר. מכיוון שבאופן טבעי התוכן אינו מעניין אותם הם נוטים להעיר על העיצוב וגורמים לבעל האתר להעניק לעיצוב חשיבות יתר. 

ועוד הערה: האתר של שלי בנוי בטכנולוגית מסגרות. עקב כך, גם אם מגיעים לאתר דרך קישור לא ניתן לצאת ממנו באמצעות הכפתור back בדפדפן. מומלץ מאוד להמנע מיצירת דפים שאינם מאפשרים את השימוש הרגיל בכפתור ה back של הדפדפן. דפים כאלה פוגמים מאוד בחויית המשתמש.


מאמר 3 : כיצד לבחור חברה לבניית אתרים

רבים מתייעצים איתי כיצד לבחור חברה לבניית אתרים ולכן החלטתי לרכז במאמר אחד את השאלות  שעליכם להפנות לחברת לבניית אתרים לפני חתימת החוזה.

בהזדמנות זו אני רוצה להזכיר לכם שחברות בניית האתרים אינן אמורות, ובדרך כלל גם אינן מסוגלות לייעץ לכם ייעוץ שיווקי. לכן הקפידו ליצור אפיון מפורט של האתר שברצונכם להקים עוד לפני הפגישה עם חברת בניית האתרים (מאמר על אפיון בהמשך). מומלץ גם להתייעץ עם יועץ שיווקי המתמחה בשיווק באינטרנט.

הנה רשימת השאלות והבדיקות:

1. עיצוב. בדקו את אתרי הלקוחות שהחברה הקימה. האם אתם אוהבים את העיצוב שלהם (ואם לא, האם אתם יכולים להביא מעצב משלכם או שהחברה מחייבת עבודה עם מעצבי הבית). כמו כן בדקו האם האתרים עולים מהר (נסו לבדוק מכמה מקומות). האם הניווט קל ופשוט – שוטטו באתר, אל תסתפקו בהצצה בדף הבית.

2. ידידותיות למנועי חיפוש. בדקו היכן מדורגים האתרים שבנתה החברה במנועי חיפוש (למרות שכמובן דירוג במנועי חיפוש מבוסס על קריטריונים רבים שלחברת בניית האתרים אין שליטה עליהם). כמו כן בדקו מרכיבים שמסייעים לאתר להתברג גבוה כמו:  האפשרות לערוך את תג title לכל דף בנפרד, כותרות ראשיות וכותרות משנה באמצעות תגי h1-h6, קישורים ישירים ולא קישורי javascript, יצירת מבנה דפים ללא טבלאות אלא באמצעות CSS, יצירה אוטומטית של מפת אתר ועוד. אם אתם מתכוונים להעסיק חברת SEO (אופטימיזציית מנועי חיפוש) העזרו בה להערכת האתרים שבונה החברה.

3. מחיר. כמובן שהמחיר חשוב, אבל מחיר נמוך מדי הוא קצת חשוד. החשד הוא שהחברה עושה שימוש בתבניות אתרים מוכנות מראש ומבצעת שינויי התאמה מזעריים עבור כל לקוח. קשה להניח במדויק את האצבע אבל אתרי תבנית הם לרוב בולטים מדי ומשדרים חוסר מקצועיות למבקרים בהם. בנוסף למחיר הראשוני נסו להעריך את עלות מחזור החיים life cycle cost. אין אתר שלא דורש שינויים מסוימים בשלב זה או אחר. יש חברות בניית אתרים שהמודל העסקי שלהם מבוסס על מחיר נמוך להקמת האתר ומחיר גבוה לשינויים. השתדלו להגיע להסכמה עם חברת בניית האתרים לגבי מחיר השינויים עוד בשלב הצעת המחיר (כשהם בידיים שלכם ולא להפך). אגב, גם חברות הגובות מחירים נאים עלולות להלביש על הלקוח תבניות מוכנות שאינן מתאימות לצרכיו, כך שמחיר אינו ערובה מוחלטת להלימה. התרופה הטובה ביותר לכך היא כאמור אפיון, וכאמור חלקו השני של המאחר של עמיחי שלו בנושא, בהמשך גליון זה.

4. סטדנטרטים.  קיימים היום סטנדרטים מתקדמים ליצירת אתרי אינטרנט. רוב חברות האינטרנט בארץ אינן בונות אתרים על פי הסטנדרטים האלה (למשל xhtml strict). אחת מאפשריות הבדיקה היא הצצה באתרים שבנתה החברה באמצעות דפדפן firefox שהפופולאריות שלו הולכת ועולה. תתפלאו לראות אתרים שבנו חברות בניית אתרים מהמובילות בארץ אשר מתעוותים לחלוטין בצפיה באמצעות firefox.

5. אחסון. בדקו האם חברת בניית האתרים מחייבת אתכן לאחסן את האתר אצלה. אם כן בררו מה מחיר האחסון (הביאו בחשבון שהתנועה באתר שלכם וגם האתר עצמו יגדלו – בדקו מה תהיה העלות גם עבור רוחב פס גבוה מזה הנוכחי).

6. משך הבניה. בדקו תוך כמה זמן החברה מתכוונת להקים את האתר שלכם. חודשיים הוא זמן סביר. ומה אם החברה לא תעמוד בזמן? האם מוחלת עליה סנקציה כל שהיא?

7. מערכת ניהול תוכן.  אתרים מודרניים מבוססים על מערכת ניהול תוכן ומשרד אחורי back office. בקשו מחברת הבניה אפשרות להציץ במערכת המשרד האחורי שלהם. בדקו האם המערכת ידידותית ובעלת התכונות הנדרשות לאתר שלכם.

8. טכנולוגיה – האם האתרים שהחברה מקימה מבוססים על טכנולוגיה סגורה או פתוחה (בדרך כלל השאלה תהיה האם החברה מתבססת על טכנולוגית PHP בשילוב מסד נתונים MySql או על הטכנולגיה של מיקרוסופט .net ומסד נתונים SQL server או access). אני אישית מעדיף בדרך כלל את הטכנולוגיה הפתוחה. במקרים רבים הטכנולוגיה הזו יציבה יותר והנדידה משרת אחד לאחר חלקה יותר.

האם יש נקודות שפספסתי? אנא כתבו לי ואשמח להציג אותן בניוזלטר הבא.


פורום סודות השיווק באינטרנט - דיונים מעניינים

זהו מדור חדש שבו אני מביא בפניכם דיונים מעניינים שהתקיימו בפורום במשך החודש.

החודש היו כמה דיונים מעניינים בהם בקשו בעלי אתרים ביקורת על האתר שלהם. התגובות היו מעניינות ולדעתי כדאי לכם לקרוא (אפשר בהחלט גם להמשיך ולהגיב).

(אגב, לפורום נוספה האפשרות לקבל הודעה במייל כאשר מתקבלת תגובה חדשה לדיון, כך שאם תגיבו כל משתתפי הדיון יקבלו הודעה על כך)

דיון בשאלתו של רמי בעל אתר בנושא משכנתאות:

http://www.internet-marketing.co.il/forum.php?msgid=1347

דיון בשאלתו של אבי צדוק בעל אתר "היריד"

http://www.internet-marketing.co.il/forum.php?msgid=1331


כיצד מאפיינים אתר חלק 2 / מאת עמיחי שלו

המאמר הראשון הסביר מהו אפיון אתר.... במאמר זה נציג את שלבי בניית האפיון.

"התחל בהתחלה ואז המשך עד שאתה מגיע לסוף - שם תעצור" (לואיס קרול, מחבר "עליסה בארץ הפלאות")

אז מאיפה בכלל מתחילים?

פתחנו קובץ וורד, דאגנו לעצמנו לאספרסו (נו טוב, תה צמחים), כתבנו כותרת "אפיון אתר החברה", לקחנו נשימה ארוכה, יצאנו להפסקת סיגריה. חזרנו לקובץ הוורד, שאלנו מתי יוצאים לארוחת צהריים, הבנו שאין לנו ברירה אלא להתחיל לתת לאצבעות לרוץ על המקלדת.

ראשית צריך לחלק את האתר לחלקים ברורים. למשל את אתר חברת אייג'נט http://www.agent.co.il/ הייתי מחלק ל: 1. חלק עליון הכולל את הטיקר הרץ, הלוגו, הבר העליון (הניווט, או – הנביגציה), קומפוננטת הפלאש. 2. הטקסט שכותרתו "שיווק במנועי חיפוש" 3. הבר התחתון הכולל פירוט על מוצרי החברה. 4. החלק הכללי על שיווק וקידום באינטרנט. 5. בר תחתון + לינקים.

באופן עקרוני, ניתן לחלק לכל חלוקה שהיא נוחה הן למאפיין והן למתכנת. שוב – העיקר שהמתכנת יבין את מה שכתבתם. לאחר מכן פשוט מתחילים מלמעלה, עדיף מצד ימין. צריך להתחיל לתאר בדיוק כל רכיב באתר מבחינת גודל, צבע, לינקביליות (אם המילה פותחת לינק), כותרת טקסט, פונט (בד"כ כלל באימאג'ים ולוגואים מדובר בפונטים קיימים שנעשו על ידי המעצבים והמתכנתים רק מטמיעים), ואם הרכיב הוא קליקבילי, כמובן שצריך לציין לאן בדיוק הקלקה מובילה – אם היא פותחת חלון, לתאר בדיוק את החלון באותה רמת פירוט של הרכיב הראשוני, וכך לגבי כל פונקציה אחרת.

אם הרכיב לינקבילי חיצוני (משמע הפניה לאתר אחר) אז מיותר לציין שצריך לצרף את כתובת ה-URL, אם הלינק פותח חלון חדש או מוביל ישירות למקום אחר באתר, צריך לתאר באותה רמת פירוט את אותו המקום, כפי שמתארים כל דף, כל אפליקציה, כל פונקציה, כל הקלקה, כל פריט, מהמיזערי ביותר ועד לגדול ביותר.

לעיתים יש דברים שנסגרים טרם תחילת העבודה המשותפת, כמו גוון הרקע של האתר, גודלם וצבעם של הרכיבים, סוג הפונטים, האם תהיה מסגרת וכיוצא בזה, ועל פי רוב אינם נכנסים לאפיון, אבל כאמור, כל מקרה לגופו.

ניקח כדוגמה את העמוד הראשי של אתר DavidShield, ונצא מתוך נקודת ההנחה שרוב רכיביו כולל הבאנרים, הלוגואים, קומפוננטת הפלאש וכיוצ"ב יגיעו מוכנים אל המתכנת. כדי לאפיינו הכי כללי וראשוני, בלי להיכנס לפרטים קודם כל  נחלקו ברמה הראשונית לשישה חלקים, שבתוכם מספר רכיבים. החלק הראשון העליון מכיל מצד ימין באנר פרסומי,  מצד שמאל לוגו שהקלקה עליו מובילה לעמוד הבית, ומעליו כפתור שמילויו "English" בתוספת בולט מצד שמאל שהקלקה עליו מובילה לאתר באנגלית. החלק השני, שבא מתחת לזה הוא "הסרגל העליון", ה"בר העליון" או "ההדר", יש מספר שמות, העיקר שהמתכנת יבין למה אתם מתכוונים. כאן ינתן פירוט של כל הקלקה לאן היא מובילה, וסדר הלינקים מימין לשמאל. אם האתר הוא באנגלית הסדר יהיה משמאל לימין.

לאחר מכן תופיע קומפוננטת הפלאש, באופן בסיסי אפיון של קומפוננטה כזאת דומה ברובו לאפיון של אתר, עם דגשים משלו (זה שווה כבר מאמר נפרד). לאחר מכן יופיע חלק לבן, בצדו הימני לוגו של חברה מסחרית, בצדו המרכזי-שמאלי כותרת טקסט פלוס טקסט. בד"כ מצורף לאפיון סקיצה גרפית, כך שלא צריך לציין כמה אחוז מהרוחב ייקח הלוגו וכמה הטקסט, למרות שרצוי לעדכן את המתכנת. רכיב מתחתיו יהיה "טיקר רץ", כשמצדו הימני "כותרת", ולמטה "סרגל תחתון", "בר תחתון" או "פוטר".

לסיום שתי הערות: 

1. חשוב לזכור, המטרה מקדשת את האמצעים. גם אם אתם בטוחים שכתבתם יצירת מופת, והמתכנת לא מבין -  לא עשיתם כלום.

2. אפשר לקרוא אפיונים של אחרים לצורך למידה, אך ראו הוזהרתם - מדובר בחומר למתכנתים, זאת אומרת שעמום המחץ. אם לא ידעתם, גם האפיון שאתם כתבתם משעמם להחריד. בכלל, אפיון טוב הוא חומר קריאה נוראי. אם קראתם אפיון ונהניתם, או שמדובר באפיון גרוע, או שאתם זקוקים לעזרה.


קידום אתרים במנועי חיפוש: יצירת באז ככלי לקידום אתרים / אורן שץ

פעמים רבות שואלים אותי כיצד ניתן לקדם אתר ללא תשלום כסף רב למקדם אתרים מקצועי. מאחר וקידום אתרים מבוסס כיום בצורה רבה על נושא השגת קישורים חיצוניים אל האתר שלכם, אז השאלה האמיתית היא כיצד ניתן להשיג כמות גדולה של קישורים חיצוניים מאתרים הרלוונטיים מבחינה נושאית לאתר שלכם, וכל זאת ללא מאמץ רב מדי. התשובה הפשוטה לשאלה סבוכה זו היא – צריך ליצור באז.

מה זה באז? ההגדרה הפשוטה ביותר של "באז" היא שיווק מפה לאוזן של האתר או המוצר אותו אתם מוכרים. המטרה ביצירת "באז" היא כי האתר או השירות שלכם יהיה מעניין מספיק בכדי שהגולשים יעבירו את החדשות עליו מפה לאוזן.

אז למה הנושא קשור אל קידום אתרים? ובכן, מאחר וכיום גולשים רבים הם גם בעלי אתר משלהם, בלוג בו הם כותבים או פורום בו הם משתתפים, אז בהחלט סביר כי במידה וה-"באז" אותו יצרתם יהיה מספיק חזק, אז קישורים אליכם יתחילו להופיע בצורה טבעית בבלוגים, פורומים, אתרים ואף אתרי חדשות גדולים. בצורה זו תגדילו את כמות הקישורים החד-צדדיים המפנים אליכם, וזה בלי להתאמץ יותר מדי.

נשמע פשוט, לא? ובכן, זה לא כל-כך פשוט.

הנה דוגמא מעניינת לנושא יצירת באז: חנה קורן היא גרפולוגית ידועה, יש לה בית ספר וותיק ללימוד גרפולוגיה, ושנים של נסיון. לחנה יש אתר משלה (http://www.annakoren.co.il), אליו מגיע כל מי שמחפש את השם "חנה קורן". לפני כשנה הבחינה חנה כי בית ספר מתחרה קנה את שמה בתור מילת מפתח במסע הפרסום שלו במסגרת גוגל אדוורדס, כך שמי שחיפוש אחר "חנה קורן" קיבל פרסומת לבית הספר המתחרה.

ניתן היה כמובן להתרגז ולא לעשות כלום, אך האפשרות המעניינת יותר באה לידי ביטוי בהגשת כתב תביעה כנגד גוגל, בכדי שגוגל יסיר את הפרסום המטעה. הגשת תביעה זו השיגה עוד לפני התבררות תוצאות התביעה באז תקשורתי רב, ושמה של חנה קורן ידוע כיום לרבים מאד בזכות אותה תביעה נגד גוגל.

מסיפור זה ניתן ללמוד כי באמצעות נקיטת פעולה עם מידה מסויימת של פרובוקטיביות, ניתן ליצור באז תקשורתי רב, המגביר את החשיפה למותג שלכם. יצירת פרובוקציה היא שיטה קלה ליצור באז, ודומה לה היא שיטת הסנסציה, בה משתמשים אתרים רבים החושפים פרטים מביכים או מסקרנים על אתרים, אנשים או חברות אחרות.

גישה יותר בונה לנושא היא לנסות ליצור מאמר חדשני או מוצר ייחודי שיעוררו גם הם הד תקשורתי. שיטה זו היא השיטה הטובה ביותר ליצירת השפעה לטווח ארוך, אך היא גם הקשה ביותר. הבחירה בידכם.

אורן שץ
קידום אתרים – SEO Israel

(אני מבטיח שבניוזלטר הבא לא נדבר על תביעות ועניינים משפטיים – רוני)

פרסום בגוגל: שיווק בינלאומי באמצעות גוגל ומנועי חיפוש נוספים – חלק 2 / לירון רוז

במאמר הקודם בחנו היבטים גיאוגרפיים של האינטרנט, ואפשרויות שיווקיות חדשות שהאינטרנט יוצר. הגענו למסקנה שגוגל, באמצעות מערכת הפרסום גוגל אדוורדס, מאפשר לנו לפלח בקלות קהלי יעד על בסיס גיאוגרפי – ועל ידי כך, לצמצם עלויות ולהפנות את המסר השיווקי לקהל היעד הרלבנטי ביותר.

אם כך, כיצד אנחנו, כישראלים, יכולים ליהנות מהחשיפה השיווקית הבינלאומית האדירה שמתאפשרת באמצעות מנועי חיפוש? ובכן, ראשית, עלינו להבין כי אנו חייבים לדבר בשפת קהל יעד רחב. מכיון שעברית כמו שפות מקומיות אחרות – כגון פינית, דנית, יוונית או פלמית אינה שפה בינלאומית - עלינו לבחור בשפה אחרת. לרוב הישראלים (אם כי בהחלט לא לכולם) אנגלית היא השפה השניה ובאמצעות השימוש בשפה זו, שהיא כיום עדיין השפה השלטת באינטרנט, נוכל "להגיע" לכמה מאות מיליוני גולשים במדינות דוברות אנגלית. עבור אחרים, השולטים היטב בשפה נפוצה אחרת, כגון ספרדית, צרפתית, רוסית, סינית ערבית  וכו' – בהחלט ניתן לשקול לפנות לשווקים אלו בשפתם.

מחקרים מראים כי שוק השפה האנגלית הטהור מתחלק בין מספר מדינות לפי המפתח שלהלן. בנוסף, ישנן כמובן דוברי אנגלית רבים במדינות נוספות ששפתן הראשונה אינה אנגלית (למשל הודו), אולם כפי שאפשר להתרשם – המסה העיקרית של השוק נמצא במדינה אחת (שהיא למעשה תרכובת של 50 מדינות בעלות גדלים  ומאפיינים שונים זה מזה) - ארצות הברית.

ארה"ב כ- 70%
בריטניה כ- 15%
קנדה כ- 7%
אוסטרליה וניו זילנד כ- 6%
דרום אפריקה כ- 1.5%
אירלנד כ- 1%

לשם השוואה, גודלה היחסי של ישראל לפי מפתח זה הוא פחות מ- 0.5% , כלומר שוק האינטרנט האמריקאי לבדו גדול פי מאה ויותר מהשוק הישראלי.

למקרה שנרצה לשווק באופן ממוקד למדינות ספציפיות בתוך ארה"ב (וניתן לעשות זאת בגוגל אדוורדס) – חמש המדינות העיקריות, כלומר אלו בעלות אוכלוסיה וכוח קניה גדול הינן: 

קליפורניה – CA
ניו יורק – NY
טקסס – TX
פלורידה – FL
אילינוי - IL

כל אחת ממדינות אלו מייצגת מעל 5% אחוזים מתוך סך ה-70% של ארה"ב.

יצויין כי לאמריקאים יש את הותק והניסיון הרב ביותר בשימוש ברשת האינטרנט, ונכונות גבוהה לבצע רכישות מקוונות תוך שימוש בכרטיס אשראי – או באמצעות מערכת תשלומים כגון Paypal , ולכן נוכל להתייחס אליהם, לפחות בקמפיין התחלתי באנגלית, כקהל היעד עיקרי אליו נכוון את המסר השיווקי – ונוכל לראות  במדינות דוברות אנגלית אחרות מעין "בונוס".

כיצד בונים אתר מצליח ל "אמריקאים" ?   מדוע כה רבים נכשלים בכך?
אולי בגלל שאינם מתחשבים ב"40 המרכיבים החשובים ביחס ההמרה" ואולי בגלל שאינם מקשיבים מספיק לגורו השיווק באינטרנט קן אבוי.

נרחיב בנושא באחד המאמרים הקרובים.

לירון רוז
www.exactppc.com

תודה לעמיחי אורן ולירון על המאמרים המעשיים והחשובים.

רבים תוהים האם אפשר באמת להרוויח מאתרי תוכן ובלוגים בארץ וכמה. הנה קישור למאמר מעניין בנושא מ ynet.

אני מקווה שנהניתם והשכלתם.

אם יש לכם מכרים שעשויים להתעניין בתוכן הניוזלטר הזה אנא אל תהססו לשלוח להם forward של המייל הזה (בצרוף המלצה חמה להרשם כמובן).

להתראות בחודש הבא, ועד אז אשמח לראות אתכם בפורום.

רוני 
סודות השיווק באינטרנט

כל הזכויות שמורות © 2004 - 2007