הרשמו לניוזלטר שלי ותקבלו כל חודש בדואר אלקטרוני מהדורה עשירה במידע חם ובטיפים שיסייעו לכם לקדם את עסקיכם ברשת.
email:
שם:
לעולם לא אשתמש בכתובת הדואר האלקטרוני שלכם חוץ
מאשר לצורך משלוח הניוזלטר שלי!


שיווק באינטרנט - הספר

   

סודות השיווק באינטרנט, גליון מספר 22

שלום לכולם,

לפניכם גליון 22 של הניוזלטר סודות השיווק באינטרנט.

הקוראים חובבי הדייקנות מבחינים בוודאי שהניוזלטר הזה מגיע באיחור של מספר ימים. האיחור נובע משהייתי בחו"ל לחופשה בסלובניה (אגב, מדינה קטנה, יפהפיה ועדיין זולה למדי - מומלץ!). כן, מצאנו זמן מצוין להנפש קצת ממאורעות הארץ.

גיליון זה נשלח כשהמלחמה עדיין משתוללת בצפון. יש לנו קוראים רבים בצפון הארץ ואני רוצה לאחל להם, בהזדמנות זאת, שהשקט יחזור למחוזותיהם במהרה לשנים רבות. ייתכן שאין לכם ראש עכשיו לקרוא את הניוזלטר, וייתכן שדווקא עכשיו בא לכם לשנות כיוון לקצת שגרה עסקית.

אגב, סתם לשם סיפוק הסקרנות, הצצתי באתר zimmer.co.il שהוא אינדקס צימרים גדול. חיפשתי שם אזכור למצב...מבצעי סיוע לבעלי הצימרים...נסיון למכור מקומות לתקופה שלאחר סיום המלחמה... משהו אקטואלי ורלוונטי? ולא מצאתי כלום.

זה הזכיר לי את אחת המכשלות של אתרי אינטרנט רבים: שהתחושה שעולה אצל המבקר בהם היא שהאתר קפוא, נטוש, שאין אף אחד בבית (במקרה הזה זה אולי תרתי משמע...).

תראו, כשמבקר מגיע לראשונה לאתר אינטרנט אין לו מושג האם מדובר בממצא ארכיאולוגי מהמאה הקודמת או באתר חי ותוסס שמאחוריו אנשים אמיתיים בשר ודם. ובדיוק כפי שבסרטים כנופיית חוטפים מוכיחה שהחטוף שלהם חי באמצעות משלוח צילום של החטוף לצד העיתון היומי, כך גם בעל אתר יכול להוכיח שהאתר שלו חי באמצעות אזכור ולו קצר של אירוע אקטואלי שקשור לנושא האתר שלו.

הפיחו חיים באתר שלכם ובכך תגבירו מאוד את אמון הגולשים שלכם במוצר או בשירות שאתם מציעים. חוסר אמון הוא הסיבה העיקרית לכך שיחס ההמרה באתרי אינטרנט הוא נמוך מאוד.

עוד באותו עניין...כמעט. לאחרונה צד את עיני קמפיין אינטרנט מושקע של כרטיס האשראי "אמריקן אקספרס". הקמפיין כלל באנר ובו (בתוך הבאנר עצמו) אפשרות לבחור מדינה ולקבל מידע על שלל ההטבות שבעל הכרטיס יוכל לקבל במדינה הזו. עד כאן הכל טוב ויפה. באנר אינטראקטיבי הוא בהחלט רעיון טוב.

העניין שמשך את עיני היה העובדה שהמדינה הראשונה שהופיע ברשימת המדינות (ולכן היחידה שהיתה נגלית לעיין בבאנר עצמו) היתה..."איחוד האמירויות". הסיבה ברורה - מדינה זו מתחילה באות א'.

אבל, תגידו אתם, האם באנרים שבהם מופיע שמה של מדינה ערבית, במיוחד עכשיו, מועילים למפרסם? ובלי קשר לעובדה שהמדינה ערבית, האם לא הגיוני שהמדינה שתופיע ראשונה תהיה ארצות הברית, בריטניה או צרפת? אפילו תורכיה - בכל אופן יעד פופלרי?

אל תהיו עבדים של הטכנולוגיה! נצלו את גמישותה לצרכים השיווקיים שלכם!

ועוד עניין אחד ממש לפני שאנחנו מתחילים. באתרים רבים אני רואה קישור, בדרך כלל בתפריט הראשי, שזוכה לכותרת "מאמרים". לדעתי זוהי כותרת שאין לה מקום באינטרנט. אם האתר הוא אתר תוכן אזי כל כולו מאמרים - זו מהותו ולכן ודאי שאין מקום לכותרת הזו. אם האתר הוא כזה שמציע מוצר או שירות אזי אנשים לא הגיעו אליו כדי לקרוא מאמרים. זה מדיף ריח של דחיפה בכוח של תוכן רק כי "גוגל אוהב תוכן" או גרוע מזה - כי כך ראינו באתר של המתחרים.

אם אתם רוצים לספק לגולשים שלכם מידע מועיל - זה בסדר גמור - על פי העיקרון של "קודם תנו אחר כך תקחו" - אבל השתמשו בכותרת מועילה. למשל אם אתם חברת נדל"נ קראו לקישור 'טיפים לבחירת דירה' או משהו בדומה לזה.

בכל מקרה, עשו לי טובה...מצאו תחליף לקישור "מאמרים".

בגליון הפעם מאמר מפרי עטי על הבאז וורד הגדול ביותר של החודשים האחרונים ה- web 2.0. החלטתי לכתוב על הנושא כי אני נשאל לגביו רבות לאחרונה, ומתוך השאלות הבנתי שיש בעניין זה חוסר בהירות ובלבול רבים.

בפינת קידום האתרים כותב הפעם אורן שץ על האופן שבו ניתן לשלוט בטקסט שגוגל מציג בדף התוצאות שלו. יואב שפר, הקופרייטר שלנו כותב הפעם על כתיבה שיווקית לקידום אתר במנועי חיפוש.

לסיום אני מזמין אתכם להשתתף בפורום שוקק החיים שלנו. תוכלו לשאול כל שאלה בנושא שיווק באינטרנט וכמובן להגיב להודעות של אחרים. ויש לי גם בקשה - אם אתם מעוניינים בביקורת על האתר שלכם, אל תסתפקו במתן כתובת האתר. ספקו לנו מידע על מטרות האתר, קהל היעד, מצבו הנוכחי של האתר וכו.

הקליקו כאן לקריאת גליון זה ברשת ולגליונות קודמים של סודות השיווק באינטרנט.

Web 2.0 / רוני הורוביץ

על web 2.0 כתבתי כאן כבר באחת מפינות הטכנולוגיה, אבל מכיוון שבזמן האחרון הנושא צובר פופלאריות בעיתונות הישראלית ומכיוון שנדמה לי ששוררת אי הבנה רבה של המושג החלטתי שהגיע הזמן למאמר חדש בנושא.

באחת מפגישות היעוץ שערכתי לאחרונה עם בעל אתר ותיק שעמד לפני שדרוג, הוא שאל אותי אם עליו לבנות את האתר החדש בטכנולוגית web 2.0...מעצם ניסוח השאלה הבנתי כמה חוסר הבנה ובלבול שורר בציבור ביחס למונח הזה.

אכן המונח WEB 2.0 מטעה מאוד. כולנו רגילים למספרים בעלי התבנית x.y שמלווים גרסאות תוכנה (זוכרים את windows 3.1?) ולכן נדמה כאילו web 2.0 היא טכנולוגיה חדשה, או לפחות גרסא חדשה של ה web- למעשה מדובר בהברקת קופירייטינג של מייסד ענקית ההוצאה לאור "אוריילי" (ועכשיו אחרי שהמונח "תפס" אוריילי תצא עם ספר חדש בסגנון של "הכל על "web 2.0).

לפני שאחווה את דעתי לגבי האופן שבו בעל אתר צריך להתייחס ל web 2.0 אנסה להסביר במילים פשוטות למה אנשים מתכוונים כשהם אומרים web 2.0 (ואגב לא כולם מתכוונים לאותו דבר, כל אחד מושך את השמיכה האופנתית הזו לכיוון שלו).

ה web 2.0 כולל מרכיבים טכנולוגיים ומרכיבים סוציולוגיים. בצד הטכנולוגי מדובר על ישומי אינטרנט שהולכים ודומים ליישומי מחשב desktop. אנסה להסביר זאת בדרך פשוטה:

אתם נמצאים באתר תיירותי מחפשים מידע על חופשה למשל באיחוד האמירויות...(מה איבדתם שם?). מכיוון שזה אתר תיירות מוביל המכיל מידע על כל פינה נידחת בעולם, האתר מציע לכם לבחור את היעד שבו אתם מעוניינים לבקר.

כאשר אתם מבצעים את בחירת המדינה, הדף כולו לרבות כל התמונות הקבועות והתפריטים נעלם ודף חדש לחלוטין - זה שעוסק במדינה שנבחרה - מופיע במקומו. שיטה זו זוללת זמן יקר ומשאבי רשת ומחשב מיותרים. תארו לעצמכם שבכל פעם שמגישים מנה חדשה לשולחן במסעדה מורידים ממנו את הכל כולל כל הכלים והמפה ומגישים את המנה הבאה על מפה חדשה וכלים חדשים. במקבילה הדיגיטאלית אפילו אי אפשר להנות מהצחות והנקיון שהופיעו פתאום.

בישומי web 2.0 המצב שונה לחלוטין. רק אותו חלק בדף שאמור להשתנות משתנה. אם נחזור לדוגמה הקודמת, של אתר התיירות, כאשר נבחר מדינה רק חלקו המרכזי של הדף, זה שעוסק במדינה הנבחרת יטען מחדש. שאר חלקי הדף, אלה שאינם משתנים - למשל התפריט הראשי - ישארו במקומם.

העניין הוא שכדי להשיג זאת אין צורך בטכנולוגיה חדשה. למעשה טכנולוגית ה web הבסיסית זו שעושה שימוש ב HTML וב - JavaScript מסוגלת לייצר את ההתנהגות זו אלא שרק לאחרונה החלו באמת להשתמש ביכולות האלה.

דוגמא קלאסית ליישום web 2.0 הוא השירות של גוגל google suggest. אתם יכולים לנסות אותו בקישור הבא: http://www.google.com/webhp?hl=en&complete=1. כאשר תקישו מילה או אוסף מילים או אף חלק ממילה גוגל יציע לכם השלמות אפשריות. למשל כאשר הכנסתי את אוסף האותיות hiz גוגל הציע את המילה hizbollah. בנוסף גוגל מספק מידע על מספר הדפים ברשת שמכילים את המלה
או הביטוי המוצע (אגב, כאמור, המספר מייצג את מספר הדפים בהם מופיעה המילה ולא את מספר החיפושים הכוללים את המילה הזו כפי שחושבים רבים בטעות).

מה שהופך את היישום הזה ליישום web 2.0 הוא, שוב, העובדה שהמידע שגוגל מציע משתנה בזמן אמיתי (עם הכנסה של אותיות נוספות על ידינו) רק בשדה החיפוש ללא טעינה של שאר חלקי הדף.

יש עוד מרכיב טכנולוגי האופייני ליישומי web 2.0 - זה מרכיב המאפשר תופעה המכונה mesh up. הטכנולוגיה המדוברת נקראת web services.

בפשטות, טכנולוגיה זו מאפשרת לכל בעל אתר אינטרנט להציע את המידע או אפילו את התוכנה שמותקנת באתר שלו לבעלי אתרים אחרים.

למשל אמזון מציעה את כל המידע על הספרים ועל הכותבים שלהם לכל המעוניין באמצעות web services. גם גוגל מציעה לכל המעוניין בין היתר את שירותי google earth או google maps שלה. שירותים אלה מאפשרית לבעלי כושר טכני יוזמה ויצירתיות ליצור שירותי ערך מוסף משלהם הבנויים על צינורות המידע של גוגל אמזון ודומיהם.

כך למשל בעל יוזמה ניו-יורקי הרכיב על google maps מידע על כל המקומות בניויורק שיש בהם פינות החתלה לתינוקות. בעל אתר אחר מציג ספרים מאמזון על פי המזל של הכותב. כך אפשר למצוא למשל את הספרים שנכתבו בידי בעלי מזל גדי וכו..(למי שזה מעניין אותו). בעל יוזמה נוסף שאב מידע מאתר המשטרה
האמריקנית על נתוני פשיעה מצד אחד ואת המפות של גוגל מצד שני כדי להציג את רמות הפשיעה בכל מקום בארה"ב על גבי המפה.

הרכבות המידע ממקורות שונים כגון אלה שהוזכרו מוגבלות רק בידי הדמיון והיצירתיות והן זכו כאמור לשם mesh up.

יכולות ה mesh up ויכולות הרענון ללא טעינה מחודשת של דפי אינטרנט מהווים את הצד הטכנולוגי של ה web 2.0, אבל הצד המעניין באמת הוא הצד הסוציולוגי - החברתי שעיקרו תרומת תוכן באמצעות גולשים.

הנה שתי דוגמאות:

מיזם ישראלי מבקש מבעלי מכשיר ניווט GPS להוריד תוכנה למכשיר ה palm שמחובר ל GPS שתבצע שמירה של כל מסלולי התנועה בהם נסע הרכב. באמצעות איסוף הנתונים הללו ממתנדבים רבים מקווים אנשי המיזם לבנות מפת דרכים עדכנית ומתעדכנת ברציפות של הדרכים בישראל.

דוגמא ותיקה ומוכרת יותר היא כמובן מיזם ה wikipedia האנציקלופדיה שנכתבת בידי הגולשים שאכן נגועה באי דיוקים פה ושם (ולפעמים אף בהטעיה מגמתית) אך לא הרבה יותר מאנציקלופדיה בריטניקה המהוללת.

הרעיון ליצור אתר אינטרנט שבו התוכן נכתב בידי גולשים הוא מאוד מפתה. מה נוח יותר מלשבת בצד ולצפות כיצד הגולשים עושים עבורנו, בעלי האתר, את העבודה. הגולשים כותבים את התוכן משכתבים אותו, עורכים אותו ומדרגים אותו על פי איכותו, ואנחנו יושבים לנו בנחת וסופרים את הכסף שקיבלנו מהמפרסמים.

אכן יש מספר אתרים שמצליחים ליצור הכנסות משמעותיות בשיטה הזו - הנה כמה דוגמאות:

www.Flickr.com מקום 40 באלכסה מאפשר לכל גולש לאחסן תמונות ולתייג אותן.

www.Digg.com מקום 100 באלכסה מאפשר לגולשים לדרג ולתייג מאמרים באינטרנט

http://del.icio.us מקום 147 באלכסה מאפשר לכל גולש לשמור את האתרים המועדפים שלו ולתייג אותם

www.MySpace.com מקום 6 באלכסה מאפשר לגולשים ליצור דפים אישיים ורשתות חברתיות.

אגב, מעניין שאיו מקבילה ישראלית מצליחה לכל האתרים הללו - תקנו אותי אם אני טועה. אתר תפוז עם מערכת הפורומים שלו אולי מתקרב.

העובדה הזו והעובדה שבסך הכל יש מעט מאוד אתרי web 2.0 מוצלחים (ודאי בארץ) מעלים את השאלה כיצד בעל אתר צריך להתחשב במהפכת ה web 2.0 בעת בניית האתר.

לדעתי בעל אתר תוכן או אתר שמוכר מוצר או שירות במיוחד אם האתר פונה לשוק הישראלי עשוי להפיק תועלת משיתוף גולשים בתוכן האתר רק אם מדובר בתחומים קרובים מאוד לתחום שבו פועל האתר ואם בעל האתר יכול להשקיע את זמנו בבדיקה ועריכה של התכנים הללו.

למשל, כפי שכבר סיפרתי לכם, אישתי בנתה אתר - www.dulot.co.il - במסגרת אתר זה כל תומכת לידה (דולה) ורק תומכת לידה יכולה להקים אתר פרטי משלה במסגרת אתר הדולות. התוצאה היא כמה עשרות אתרים שהוקמו במסגרת זו ואשר מושכים תנועה לאתר ומאפשרים לו להפוך לפלטפורמה פרסומית.

אבל, וכאן ההבדל מאתרי web 2.0 המצליחים בעולם, לדעתי זו תהיה טעות היום ליצור אתר שכל תוכנו נוצר ומנוהל באמצעות הגולשים. לדעתי את גרעין האתר צריך ליצור בעל האתר. סביב גרעין זה, בדיוק כפי שנעשה באתר הדולות יכול להתגבש תוכן נוסף שיווצר באמצעות גולשים.

בסך הכל אתרי ה web 2.0 סובלים ברובם מקשקשת אין סופית ולדעתי בסופו של דבר תהיה התעייפות מסוימת של העולם מהקונספט (למעט קהל צעיר במיוחד אולי).

אבל המושג web 2.0 בהחלט מעניין וכדאי להמשיך ולעקוב - אל דאגה - אני אעשה זאת עבורכם.

כתיבה שיווקית: תוכן שיווקי לקידום האתר במנועי החיפוש / יואב שפר

"התוכן הוא המלך", אמר ביל גייטס. ובאינטרנט, לא רק המלך אינו עירום, אלא שיותר ויותר בעלי אתרים מבינים שהוא חי, ממשי והכרחי להצלחת עסקיהם.

בשבוע שעבר ערך ססטוס, הירחון לחשיבה ניהולית, כנס בת"א בנושא שיווק באינטרנט.

באופן מפתיע, אך מעודד, חלק גדול מסדר היום הוקדש לנושא התוכן באתרים: חשיבותו לקידום האתר, כתיבה נכונה של תוכן שיווקי ומערכות לניהול ועדכון עצמאי של התוכן.

כמי שעוסק בכתיבה שיווקית וניהול תוכן לאתרים מזה מספר שנים, שמחתי לראות שהנושא הולך ומקבל את ההכרה הראויה לו.

אין ספק שתחום האינטרנט בארץ מתחיל להתבגר. מתקרב היום שבו חסידי תוכן כמו רוני הורוביץ, לא יצטרכו יותר להסביר למה תוכן שיווקי מקצועי, עדיף על פני הטקסט אודות החברה שכתבה המזכירה (מבלי לפגוע בה כמובן, ייתכן שהיא מאוד מוכשרת).

כמה מילים על הכוח שבמילים:

* מנועי החיפוש, ובראשם גוגל אוהבים שלושה דברים: תוכן, תוכן ותוכן. ככל שהאתר שלכם יהיה עשיר בתוכן, כך יעלה הסיכוי שלכם להגיע למקום גבוה יותר בדף התוצאות.

* יחס גורר יחס: התוכן באתר הוא משרתם של שני אדונים - מנוע החיפוש והגולשים. כותב תוכן שיראה לנגד עיניו רק את גוגל, ישקיע תשומת לב מלאכותית ומוגזמת במילות מפתח, אבל לא יכבד את מגבלות הזמן, הקשב והעניין של הגולשים - יקבל יחס (המרה) דומה מצד הגולשים.

* תוכן שיווקי הוא תוכן שמציע מראש את התשובה לשאלה ששואל את עצמו כל מי שמבקר באתר: מה יש כאן בשבילי. למה לי לבזבז כאן את עשר הדקות הבאות, במקום לחזור לרשימת תוצאות החיפוש.

* ספקו לגולשים תוכן אמיתי, מועיל ומעניין, שמתעדכן לעיתים קרובות. כך תגרמו לגלישה חוזרת, תבנו את המוניטין שלכם כמומחים בתחום ובעיקר: תגרמו

למבקרים באתר לבצע את הפעולה הרצויה לכם ביותר.
* הגולשים באינטרנט מרפרפים לפני שהם קוראים (אם בכלל). ולכן תוכן שיווקי אפקטיבי יקל על הקורא ע"י כך שהוא...

o נפתח בכותרת ראשית וכותרת משנה
o מאורגן בפסקאות קצרות
o מלווה בכותרות ביניים
o מסודר בנקודות (בולטים)
o ומפנה לקישורים מניעים לפעולה.

* מתוך הבנת חשיבות התוכן לקידום במנועי החיפוש, חברות רבות כיום מציעות מערכות לניהול תוכן בצורה עצמאית.

אם אתם בתהליך בניה או שדרוג של אתר, אל תתפשרו על דינמיות האתר שבו תוכלו...

o לעדכן ולהעשיר את התוכן
o ליצור דפי תוכן חדשים ולהוסיף קישורים בקלות רבה
o לקדם כל מילת חיפוש שתרצו.

בהצלחה
יואב שפר
קופירייטר - אלף-בית כתיבה שיווקית, קופירייטינג וניהול תוכן

תודה רבה ליואב שפר על המאמר החינוכי מעיקרו. מכיוון שיואב הזכיר את הכנס של סטטוס בנושא שיווק באינרטנט, אני רוצה לספר לכם מדוע לא השתתפתי בו. ובכן -

לפני מספר חודשים פנו אלי מסטטוס בבקשה להופיע בכנס. "בשמחה" אמרתי ובעדינות ניסיתי לברר מה התגמול למרצים (האם אתם נוהגים לעבוד בחינם?). לתדהמתי התברר לי שלא רק שמארגני הכנס אינם משלמים למרצים אלא להפך - על המרצה לשלם כמה אלפי דולרים תמורת הזכות להופיע בכנס שלהם...

כמובן שהקהל התמים שמופיע בכנס אינו מודע לכך שחוץ מכמה מרצים מוזמנים (עוגנים שמטרתם למשוך קהל) שאר המרצים הם למעשה "פרסומות מדברות" ששלמו עבור הזכות הזו. אגב, כאשר הצגתי בפני נציגת המארגנים את האבסורד היא אפילו לא הבינה מה אני בכלל רוצה ממנה.

אני מציע לכם, בפעם הבאה שאתם משלמים ממיטב כספיכם על השתתפות בכנס, לשאול בעדינות אם המרצים בכנס קנו את הופעם בתשלום.

שליטה על התצוגה של האתר בתוצאות חיפוש / אורן שץ

כשמדברים על קידום אתרים רוב האנשים חושבים על גורם אחד ויחיד - דירוג האתר בדף התוצאות. מרכיב חשוב נוסף נדחק בדרך כלל לקרן זווית למרות שיכולה להיות לו השפעה מכריעה על התנועה שתגיע לאתר באמצעות מנועי החיפוש.

מרכיב זה הוא הטקסט שמופיע בקישור לדף שלכם בתוצאות החיפוש והתקציר שמופיע מתחתיו. אם אלה מתארים באופן מושך את הדף שלכם יחס ההקלקה על תוצאת החיפוש יהיה גבוה ותזכו לתנועה רבה מגוגל.

כיצד אם כן גוגל מייצר את הטקסטים הללו?

כאשר גוגל מציג את תוצאות החיפוש, הוא משתמש גם בתוכן הדף וגם במקורות מידע חיצוניים בכדי לקבוע מה יופיע בכותרת המופיעה בתוצאות החיפוש (החלק המהווה את הקישור) ובתקציר הטקסט המופיע מתחתיה (הנקרא באנגלית snippet ) יצירת שני רכיבים אלו נעשית בצורה אוטומטית לחלוטין.

אחד מן המקורות בהם משתמש גוגל בכדי ליצור את הכותרת והתיאור הוא מדריך האתרים הפתוח , (dmoz) שהוא אינדקס אתרים הנערך על-ידי עורכים מתנדבים.

בעלי אתרים מסויימים אינם מעוניינים כי התיאור שניתן להם במדריך dmoz יהיה זה שיופיע בתוצאות החיפוש, ולשם כך יצר עבורם גוגל פקודות חדשות שיאפשרו להם להגדיר שאינם מעוניינים שהתיאור של האתר שלהם ילקח ממדריך דמוז.

השליטה בנושא תבוצע מעתה באמצעות פקודת meta חדשה, שכרגע נתמכת רק על-ידי גוגל, אך אולי תיתמך בעתיד גם על ידי מנועי חיפש אחרים. צורת הכתיבה של הפקודה היא זו:

<meta name="robots" content="noodp" >

הפקודה המופיעה למעלה מורה לכל מנועי החיפוש להימנע משימוש בנתונים ממדריך דמוז בעת יצירת כותרת ותיאור האתר בתוצאות החיפוש. במידה ומעוניינים להפנות את הפקודה רק כלפי גוגל, ניתן להשתמש בפורמט הבא:

<meta name="googlebot" content="noodp" >

כדאי לשים לב כי פקודות אלו יכולות כיום כבר לקבל פרמטרים נוספים העוסקים באישור סריקת הדף ואיחסונו בזכרון המטמון של מנועי החיפוש. דוגמא לשילוב של מספר פרמטרים באותה הפקודה ניתן לראות בדוגמא הבאה:

<meta name="robots" content="noodp, noarchive" >

הפקודה המופיעה למעלה מגדירה למנועי החיפוש להימנע משימוש בנתוני מדריך האתרים הפתוח (דמוז) וגם להימנע מאיחסון תוכן הדף בזיכרון המטמון של גוגל.

אורן שץ
קידום אתרים - SEO Israel


פרסום בגוגל: פרסום ממוקד / רוני הורוביץ

כאשר המודעה שלכם מפורסמת לגולשים שנמצאים במרחב גאוגרפי לא נכון או בזמן לא נכון אתם מפסידים מכך אבל יותר מכם גוגל מפסיד. קהל יעד לא רלוונטי פשוא אינו מקליק על המודעה.

לפני מספר חודשים פרסמתי מוצר מסוים בגוגל ואכן זכיתי לתנועה רבה וליחס הקלקה נאה. רק גורם אחד היה חסר...מכירות. מכיוון שידעתי שאת האשם אין לתלות באתר עצמו חיפשתי את הגורם למיעוט המכירות במקום אחר.

וכך מצאתי אותו ב... הודו. ובכן ההודים אנשים חביבים מאוד. הם גם סקרנים אינטילגנטיים ומנומסים.

דבר אחד ההודים לא נוטים לעשות... לקנות.

כשגיליתי זאת מייד הורדתי את הודו מהמפה (אני אוהב את תחושת הכוח שגוגל מספק - אני יושב לי בבית קפה עם הלפטופ ומוריד מדינות מהמפה... ). מיד כשעשיתי זאת קפץ יחס ההמרה שלי בהרבה ואיתו גם יעילות הקמפיין הפרסומי.

אגב העניין הגיאוגרפי - מכיוון שכאמור גוגל מאפשר לכם לשלוט במדינות שבהן יוצגו המודעות שלכם כאשר אתם מפרסמים מודעה בגוגל ומנסים לבדוק היכן היא ממוקמת ייתכן בהחלט שאתם רואים תמונה שונה מאוד מזו שרואה האמריקני הממוצע. זאת משום שאני מניח שמפרסמים אמריקאים רבים מפרסמים רק בארה"ב או לפחות אינם כוללים את ישראל בקמפיין שלהם.

כדי לראות מהן המודעות המתחרות ואת המיקום שלכם ביחס אליהן עליכם להתחבר לרשת דרך proxy בעל כתובת IP שמזוהה עם ארה"ב.

לאחרונה גוגל השיקה שירות חדש שמאפשר גם לשלוט בשעה שבה תוצג המודעה. לכן אם אתם מפרסמים מוצר שסביר שאנשים ירכשו אותו בשעות העבודה אתם יכולים לפרסם בשעות האלה.

האפשרויות הרבות שגוגל מציע מחייבות מערכת סטטיסטית מתוחכמת כדי להגיע לקמפיין אופטימאלי אבל על כך באחד הגליונות הקרובים.

עד כאן הגליון להפעם. אני מקווה שנהניתם והשכלתם.

אם יש לכם מכרים שעשויים להתעניין בתוכן הניוזלטר הזה אנא אל תהססו לשלוח להם forward של ניוזלטר זה (בצירוף המלצה חמה להירשם כמובן).

להתראות בחודש הבא, ועד אז אשמח לראות אתכם בפורום.

רוני

www.internet-marketing.co.il
כל הזכויות שמורות © 2004 - 2007