הרשמו לניוזלטר שלי ותקבלו כל חודש בדואר אלקטרוני מהדורה עשירה במידע חם ובטיפים שיסייעו לכם לקדם את עסקיכם ברשת.
email:
שם:
לעולם לא אשתמש בכתובת הדואר האלקטרוני שלכם חוץ
מאשר לצורך משלוח הניוזלטר שלי!


שיווק באינטרנט - הספר

   

סודות השיווק באינטרנט, גיליון מספר 46

שלום לכולם,

לפניכם גיליון 46 של סודות השיווק באינטרנט.

קשה לכתוב על נושא עסקי כמו שיווק באינטרנט מבלי להתייחס למשבר הכלכלי שתקף את העולם ובמיוחד כמובן את ארצות הברית בשבוע האחרון.

המשבר הנוכחי, כמו רבים לפניו, ראשיתו בחטא - הלוואות הסב-פריים בארצות הברית. מה היה הרעיון? להלוות לאנשים עניים יותר בריבית גבוהה יותר. כמו תמיד ככל שאתה עשיר יותר אתה משלם על מוצרים ושירותים הרבה פחות.

למעשה העניין היה מורכב יותר. המלווים מצאו כל מני דרכים "יצירתיות" להעביר את הסיכון לאחרים. וגם אלה ש"קנו" את הסיכון העבירו אותו מייד לאחרים וכך תפוח האדמה הלוהט הזה עבר מאחר לשני, ה"פראיירים" התחלפו והתחלפו עד שהכל התפוצץ. מחירי הנדל"ן עלו והתנפחו, עד שהתמוטטו והחל אפקט דומינו שהביא לקריסה רבתי.

כפי שאני רואה זאת,חלק מהעניין הוא שבמסגרת הפיננסית ה"יצירתית" הכל סחיר. הבעיה היא שאנשים רבים מדי מוגיעים את מוחם בכל מיני קומבינות פיננסיות ('יצירתיות') במקום בשאלה הבסיסית כיצד לייצר ערך אמיתי ללקוחותיהם.

שורש הרע הוא לדעתי בתרבות התאגידית שבה עסק טוב עם רווח נאה לבעליו, תנאים טובים לעובדיו, תשלום הוגן לספקיו ושירות טוב ללקוחותיו כבר מזמן אינו העניין. העניין הוא צמיחה, עדיף דו ספרתית (האמריקאיים כבר לא מתעניינים סתם בערך המספרי של מדד כלשהו - אלא רק במספר הספרות שלו - כך למשל בכל ספרי ההתעשרות המהירה מבטיחים לקורא שאחרי שיקרא את הספר ירוויח סכום של 6 ספרות) וכל מנהל נמדד בכך שהוא מייצר ביצועים טובים יותר מהמנהל הקודם. אם הוא מייצר סתם רווחיות נאה הוא נזרק.

אבל מה לעשות שלשוק יש יכולת מוגבלת לבלוע את מוצרי התאגיד? ממציאים כל מיני מכשירי ניפוח מלאכותיים שתפקידם העיקרי לאפשר להציג דוחות פיננסיים שידחפו את המניה למעלה וייצרו 'צמיחה'. ולא רק זה - מסחררים את המוח של הלקוחות בכל מיני מבצעים מוזרים ומורכבים רק כדי שיצרכו מוצרים או שירותים שהם לא ממש זקוקים להם.

למשל היוזמה לשלם לאנשים עבור צפייה בפרסומות. שוב ניצול מעורר גועל של העניים. ומה הם יקבלו בתמורה להשכרת מוחם? - דקות שיחה בסלולארי כדי שיוכלו לטגן את מוחם עוד קצת? (אגב, נכנסתי לאתר של החברה המפעילה את השירות ניסיתי להירשם, משהו לא עבד, ואת הודעת השגיאה קיבלתי ב SMS??).

כל זה קשור כמובן גם לעסקים באינטרנט. למשל כל עסקי ה web 2.0 למיניהם שבהם בונים פלטפורמה ונותנים לגולשים להתקשקש ביניהם תוך שילוב פרסומות. ובכלל רבים מדי מוגיעים את מוחם באיך להיות גדולים ומפורסמים במקום באיך לספק ערך אמיתי לאנשים אמיתיים.

בגיליון הנוכחי מאמר שלי על ההכנות הדרושות לקראת החוק נגד דואר זבל ההולך ומתקרב. לדעתי החוק הוא הזדמנות מצוינת לשדרוג מערך השיווק בדואר אלקטרוני. גליה שכטר כותבת הפעם בסדרת המאמרים שלה המתעדים מסע של יזם אינטרנט על ההתמודדות עם נושא הקמת האתר, על ההתבלטות בעניין המודל העסקי ועל המחשבות לגבי שיווק האתר.

אני מאחל לכם קריאה מהנה ומועילה וכמובן שנה טובה ועסקי אינטרנט פורחים.

אם אתם מתעניינים בנושא של תכוניות שותפים אני מזמין אתכם להשתתף בכנס המרכזי העוסק בתחום הנקרא afflicon . כל המו בילים בתחום יהיו שם (וגם אני). הכנס יארך לקראת סוף נובמבר. פרטים נוספים באתר של הכנס (האתר באנגלית אבל רוב ההרצאות יהיו בעברית).

בקרו באתר של מערכת רב מסר כדי ללמוד כיצד לבנות קמפיין דואר אלקטרוני שיעבוד עבורכם ויגדיל באופן דרמטי את יחס ההמרה של האתר שלכם.

באינדקס הניוזלטרים של ישראל כבר רשומים כבר מעל 180 ניולזטרים. כדאי לכם מאוד לבקר באתר - רבים מהניוזלטרים מעניינים מאוד! אם אתם מפיצים ניוזלטר אני ממליץ לכם בחום לרשום אותו באתר עכשיו ולהבטיח מיקום טוב לניוזלטר שלכם. סדר ההופעה של הניוזלטרים באתר הוא על פי תאריך הרישום.

אם יש לכם חברים שאתם מאמינים שיפיקו תועלת מהניוזלטר מדוע שלא תשלחו להם forward של הגיליון ותציעו להם להירשם בעצמם? אני משוכנע שהם יודו לכם על כך.

אתם מוזמנים לקרוא את הניוזלטר הזה וגיליונות קודמים גם ברשת.

היכונו לחוק נגד דואר זבל / רוני הורוביץ

החוק נגד דואר זבל ייכנס לתוקף בראשון בדצמבר. לחוק תהיה השפעה גדולה על השיווק באמצעות הדואר האלקטרוני וכמובן על השיווק באינטרנט בכלל. במאמר זה אציע דרכים כיצד להתכונן לכניסת החוק לתוקף וכיצד לפעול במסגרת החוק לאחר שייכנס לתוקף.

לפני שאכנס לנושאים הללו תרשו לי לומר כמה מילים על נושא הספאם. אני שונא ספאם ורואה בו מטרד מרגיז. כמי שפועל הרבה באינטרנט ולא יכול להסתיר את כתובת המייל שלו אני מקבל כמויות אדירות של ספאם - כ 700 מיילים של ספאם ביום. למזלי הפילטר שלי מנקה את רוב המיילים הללו אם כי אין ברירה אלא להציץ בתיקיית הספאם מדי פעם כי מיילים לגיטימיים רבים נכנסים לשם. לכן אני תומך בחוק החדש.

אבל - אני חושב שיש צביעות רבה ביחס של אנשים לספאם ויש כעס חסר פרופורציות על הספאמרים. יש גם נטייה להפנות את כל הזעם לגורמים מזוהים ואשר מוכנים להקשיב - "שפוך חמתך על מי שנגיש".

כבעלים של מערכת דיוור ששולחת כ 3 מליון מיילים (מורשים!) בחודש אני נחשף מדי פעם לתגובות של מי שמקבל מייל (שלדעתו) לא היה אמור לקבל. מדובר בזעם שהיה אמור להיות מופנה לנאצים ועוזריהם או למי שמתכננים להטיל פצצה גרעינית על הדיזינגוף סנטר. (אגב, מתלוננים אלה מוכנסים על ידי מיד לרשימה מיוחדת של רב מסר. מי שמוכנס לרשימה זו של "התובעים בכוח" לא יקבל יותר כל דיוור באמצעות מערכת רב מסר, מכל החשבונות - כך אנו מגינים על לקוחתנו).

אני חושב שאנשים טועים בכך שהם נוקטים גזירה שווה, לא מבחינים בין רמות שונות וגוונים של ספאם ומגיבים אל כולם באותה מידת זעם, לא משנה מה תוכן ההודעה וכיצד הגיעה לידי השולחים כתובת המייל שלהם (ובמיוחד מפנים את הזעם לאותם גופים הגונים שמוכנים להקשיב. צודקים! ניסיתם פעם לדבר עם תולעת מחשב?).

לא דין גלריה שמציגה תערוכה חדשה ואשר השיגה כתובת מייל ממישהו ששלח מצגת של הרי ההימליה שבמקום למקם את כל הנמענים בשורת ה- bcc מיקם אותם ב - cc ובעל הגלריה פשוט "גילח" אותם והעבירם לרשימה שלו, כדין מי שרכש תוכנת harvesting שבאמצעותה קצר מיליוני כתובות באינטרנט כדי לשלוח פרסומת לאתר הימורים.

לא דין מאמן אישי שמנסה להשיג עוד כמה לקוחות באמצעות מיילים ששלף מה Outlook שלו כדין מי שמפיץ וירוסים שמשתלטים על מאות אלפי מחשבים והופכים אותם לזומבים ששולחים עבורו מייל למכירת כדורי ויאגרה מזויפים.

הבנתם את הרעיון.

מכיוון שהחוק נותן את הכוח העיקרי בידיכם (החוק מאפשר לתבוע כל שולח של מייל שלא בקשתם לקבל ולקבל פיצוי של עד 1000 שקלים ללא צורך להוכיח נזק) אני קורא לכם לחוס על השולחים הקטנים ולחשוב מעט לפני שאתם רצים לתבוע - במיוחד בחודשים הראשונים לכניסת החוק. תנו לאנשים גרייס של לפחות כמה חודשים להתרגל למציאות החדשה.

ועכשיו אחרי ההקדמה הפילוסופית משהו בואו ננסה להבין את החוק עצמו.

החוק נגד דואר זבל

החוק הישראלי נגש דואר זבל אימץ את הגישה האירופית המחמירה של opt in בניגוד לגישה האמריקאית המתירנית יותר של opt out. גישת ה opt in מאפשרת לשלוח רק למי שאישר באופן אקטיבי שהוא רוצה לקבל את הדיוור שלכם וגישת ה opt out מאפשרת לשלוח דיוור לכל מי שלא הודיע שהוא אינו מעוניין בדיוור.

בואו נבחן את העניין באמצעות הדוגמא הבאה:

לאחרונה אני מקבל מיילים ובהם ההודעה הבאה: "בעקבות החוק החדש נגד דואר זבל שייכנס לתוקפו בקרוב, אבקש מכל מי שאיננו מעוניין עוד לקבל ממני מיילים להסיר את עצמו באמצעות קישור ההסרה. על פי חוק - אדם שלא מסיר את כתובתו בהתראות חוזרות יחשב כמי שביקש להמשיך לקבל מיילים אלו".

שימו לב שההודעה הזו אינה בהתאם לחוק ולמעשה היא מהווה הטעיה. לא משנה כמה תעודדו את הנמענים להסיר עצמם, אפילו אם תציעו להם תשלום ובלבד שיעזבו אתכם לנפשכם, אתם עדיין לא מכוסים מבחינת החוק אלא אם כן הנמענים שלכם ביצעו מרצונם החופשי פעולה שמבטאת את רצונם לקבל מכם דיוור.

הדרישה לביטוי אקטיבי של הרצון להימצא ברשימת התפוצה היא המרכיב הבסיסי והיסודי בחוק החדש. החוק דורש שתחזיקו בידכם אסמכתא שתוכיח שהנמען אכן ביקש להיכלל ברשימת התפוצה שלכם. האסמכתא הזו יכולה להיות טלפונית (כאשר השיחה מוקלטת), דיגיטאלית - באמצעות מילוי טופס הרשמה, או פיזית - באמצעות נייר חתום.

הערה לגבי רישום טלפוני: עסקים רבים אינם מסוגלים להקליט שיחות. במקרה כזה אני ממליץ לבקש מכל נרשם שיענה על שאלה כמו "שם הכלב שלך", או "גן הילדים שבו היית" כדי להוכיח שהאיש באמת נרשם. זה כמובן לא מופיע בדרישות החוק אבל קשה לי לראות שופט שיפסוק נגדיכם כאשר תציגו ראיה כזו לעובדה שהאיש אכן נרשם.

החוק לא מגדיר בדיוק מהי אסמכתא דיגיטאלית אבל הפירוש שלי הוא שעל בעל הרשימה לשמור את התאריך והשעה המדויקים של ההרשמה ואת כתובת ה IP של המחשב הנרשם. בנוסף מומלץ מאוד להשתמש בהליך שנקרא "רישום כפול" או double opt in באנגלית. מטרת הרישום הכפול היא למנוע מצב שבו אדם אחד רשם אדם אחר.

רישום כפול עובד כך: כל אדם שנרשם לרשימת תפוצה דרך טופס הרשמה מקבל לכתובת שמסר מייל ובו קישור לאישור הרשמתו. כתובת המייל אינה פעילה עד שאושרה. אם אינה מאושרת היא נמחקת לחלוטין מהרשימה בתוך פרק זמן של שבוע עד שבועיים. כך אם אדם X מסר את כתובתו של אדם Y - אדם Y לא ייכנס לרשימה אלא אם לחץ על קישור ההרשמה.

ומה לגבי כל הרשימות שאספתם בעמל רב עד כה ללא הקפדה על כל הפרטים של החוק? כדי לענות על השאלה הזו אני חייב להתייחס לסנקציה המשמעותית ביותר הקבועה בחוק ולאופן בו היא נאכפת: החוק מעביר למעשה את האכיפה לידי האזרחים. כל מי שמקבל מייל (מספיק אחד) שלא ביקש לקבל יכול לתבוע את השולח בבית דין לתביעות קטנות ולדרוש פיצוי של עד 1000 שקלים ללא צורך להוכיח נזק.

לכן השאלה מה עושים עם הרשימות הקיימות תלויה במידה רבה בכמה אם מעריכים את הסיכוי שתיתבעו בידי מי שחברים ברשימת התפוצה שלכם. אם בכל שנות בניית הרשימה הקפדתם על הרשמה דרך טופס אינטרנטי בלבד (גם אם לא שמרתם את פרטי הרישום), אם אתם שולחים תוכן איכותי באמת ולא רק תוכן שיווקי ואם תמיד אפשרתם למי שרוצה לצאת בקלות מהרשימה ואם הרשימה שלכם מונה פחות כמה אלפים בודדים של נרשמים ייתכן שאינכם צריכים לבצע מהלך מיוחד.

אבל אם יש לכם רשימה גדולה, אתם יודעים שפה ושם בלי שאף אחד יראה זרקתם לתוכה מיילים של אנשים שלא ממש התחננו לפניכם להתקבל לרשימה שלכם ואם התוכן שלכם הוא בעיקר שיווקי אתם חייבים לבצע הליך של רענון רשימה כדי להישמר מפני תביעות ודאיות.

כל זה נכון גם אם אתם מדוורים לרשימה הזו שנים וגם אם אתם מאפשרים לכל מי שרוצה לצאת ללא קושי. אתם ודאי שואלים "מדוע שאדם יתבע אותי אם הוא יכול פשוט לצאת מהרשימה?" יש לכך שתי תשובות: ראשית נמענים רבים חוששים להסיר עצמם פן עצם הפעולה הזו תכניס אתם למבוך נוסף של ספאם ושנית - "למה להסיר אם אפשר לתבוע" (ההסרה אפורה, התביעה מרגשת ואפשר גם להרוויח כמה לירות. . .).

רענון רשימות

רענון רשימות הוא תהליך פשוט שבו אתם מבקשים את אישורם המחודש של החברים ברשימת התפוצה שלכם לשלוח להם מייל. מי שלא מאפשר מפסיק לקבל. רענון רשימות הוא לכן הליך שמתבצע בהתאמה לחוק החדש.

טכנית הרענון יכול להתבצע בספר דרכים - אתם יכולים להציב טופס הרשמה ולבקש מהם להירשם מחדש או שאתם יכולים לבקש מהנמענים לשלוח לכם מייל שבו הם מאשרים שהם אכן רוצים לקבל את הדיוור.

אבל שתי השיטות בעיתיות. שתיהן משיתות על הנמענים שלכם עבודה רבה מדי ובמקרה של משלוח במייל זה דורש גם מכם עבודה לא מבוטלת - הכנסה ידנית של הכתובות ופרטים נוספים לרשימת התפוצה.

כדי לפתור את שתי הבעיות הללו פיתחנו במערכת הדיוור רב-מסר כלי מיוחד לרענון רשימות המאפשר לנמענים לאשר בקליק בודד את רצונם להמשיך ולקבל מכם מסרים. באמצעות כלי זה תוכלו להנציל מספר מקסימאלי של נמענים מרשימות התפוצה שלכם. ידוע שככל שהמאמץ הנדרש כדי לאשר השתתפות קטן יותר כך יאשרו רבים יותר את השתתפותם ברשימת התפוצה.

רענון רשימות הוא תהליך כואב. הניסיון שלנו במערכת רב מסר עד כה מראה שבתהליך הרענון יתאיידו לכם בין 70 ל-90 אחוז מהנמענים שלכם! למרות זאת זהו לדעתי תהליך הכרחי ובריא.

יש עוד כמה דברים שחשוב לדעת על החוק.

החוק חל רק על דיוור שמטרתו הוצאת כספים מהנמענים. אם אין שום מרכיב מסחרי לא ישיר ולא עקיף במסרים שלכם למעשה החוק אינו חל עליכם. אבל שימו לב שאם אתם שולחים ניוזלטר ובו סיפורים לשינה לילדים ובו גם קישור בודד לאתר שלכם שבו נמכר ספר כלשהו אזי הדיוור עלול להיחשב דיוור מסחרי (לפי מצב הרוח של השופט באותו יום כמובן. . .)

מותר לשלוח מייל בודד לבית עסק (אך לא לאנשים פרטיים) גם אם בית העסק לא ביקש לקבלו. מותר לשלוח מיילים נוספים לאותה כתובת רק אם בית העסק מאשר לקבל אותם. כלי רענון הרשימות של רב מסר הוא כלי מצוין כדי לשלוח מייל ראשוני לבתי עסק. אם אתם מוכרים מוצרים או שירותים לבתי עסק החוק בהחלט מתיר לכם לערוך רשימה של מיילים של בתי עסק אותם תוציאו מהרשת או מאינדקס כלשהו ולשלוח להם מייל עם קישור שלחיצה עליו ללא צורך בהרשמה כלשהי תאשר לכם להמשיך ולשלוח להם דיוור.

מותר לשלוח מייל ללקוחות. לקוחות מוגדרים (להבנתי) כמי שביצע אתכם עסקה שהיתה מעורבת בה טרנזקציה כספית. לא ברור אם אדם שצורך שירותים חינמיים מאתר מוגדר גם כן לקוח שלו. במקרה כזה מומלץ לבקש בעת ההרשמה אישור למשלוח דיוור (שהוא מעבר לדיוור שנדרש כחלק מהשירות החינמי - כמו למשל להודיע על תגובה לפוסט בפורום) . החוק עם זאת מתיר לכם לשלוח ללקוחותיכם אך ורק מידע שהוא בתחום שבו התבצעה הרכישה. כלומר אם מכרתם מקרר לא תוכלו לשלוח דיוור על חופשה באלסקה (גם אם תטענו שיש קשר מסוים בין שני הנושאים. . .).

החוק מחייב כיבוד מיידי של בקשות הסרה. זה מובן מאליו אבל יכולה להיות בעיה: לרבים מהמדוורים יש מספר רשימות תפוצה, לעיתים בנושאים שונים, שמבחינתם הן רשימות שונות אבל מבחינת המקבל מדובר באותו שולח ולכן הוא מצפה שהסרה מרשימה אחת תסיר אותו מכל הרשימות של אותו שולח. עליכם לנקוט כאן גישה לחומרה ולהסיר את הנמען מכל רשימות התפוצה שהמקבל מזהה כנשלחים מאותו מקור.

החוק גם מחייב אתכם למסור בדיוור מידע על הכתובת הפיסית שלכם או על מען למכתבים שישלחו באמצעות דואר ישראל.

הנה סיכום ההמלצות שלי להכנה לקראת החוק:

- בצעו הליך של רענון רשימות קיימות - בקשו מהנמענים שלכם אישור מחודש לשלוח אליהם דיוור

- לגבי נמענים חדשים - השתמשו ברישום כפול כדי לצרף נמענים חדשים דרך טופס באתר שלכם

- ודאו שיש בידכם אסמכתא למשלוח דיוור מכל נרשם: כתובת IP ומועד מדויק לנרשמים באמצעות טופס, נייר חתום לנרשמים במפגש פנים אל פנים, והקלטה (או בשיטת השאלה כפי שהוצגה קודם) לנרשמים טלפונית.

- ודאו שאתם מכבדים מיידית בקשות הסרה ושאתם מסירים את הנמען שביקש הסרה מכל הרשימות שלכם

- כתבו ללקוחות שלכם אך ורק בנושא שרלוונטי לרכישה שלהם ובקצב סביר (לא יותר מפעם עד פעמיים בחודש)

- שלבו את הכתובת הפיסית (מען למכתבים) שלכם בכל דיוור שאתם שולחים

אסים בכל שאומר שמי שבעקבות החוק ידיר רגליו מהכלי השיווקי בעל עוצמה של הדיוור האלקטרוני יעשה טעות מרה. לדעתי המציאות החדשה מהווה הזדמנות מצוינת בפני משווקים הגונים ומביני עניין לפרוץ קדימה ולפרוח.

אם אתם רוצים ללמוד עוד על החוק ועל המרכיבים הייחודייים שפיתחנו במערכת רב מסר לקראת החוק אתם מוזמנים לצפות בסרטון הדרכה מיוחד שהפקנו:

סרטון הדרכה המציג את החוק נגד דואר זבל ואת החידושים במערכת רב מסר לקראת החוק

יומן מסע היזמות שלי - מאמר מס' 4 / גליה שכטר

יזמות עסקית - השמחות, התלאות, האתגרים, ההצלחות, הכישלונות, התקוות והחלומות - סיפור אי שי ב"גובה העיניים" וממקור ראשון.

שלום לכל הקוראים/ות. אני מבקשת להודות לכל מי שהגיבו, פרגנו, תמכו, הציעו שיתופי פעולה ובכלל, הביעו עניין ויצרו קשר. אשמח לקבל תגובות נוספות.

עד כה דנו בסוגיות יזמות שאפשר לכנות "כלליות", משום שהן רלוונטיות גם למיזמים שאינם אינטרנטיים בהכרח (מאמר 1 - "היציאה לדרך" מאמר 2 - "המדריך המלא לעבודה מול ספקים מאמר 3 - תוכנית עסקית ככלי שיווקי). הפעם, ברצוני לעסוק בהתמודדות עם התלבטויות ואתגרים הקשורים ספציפית למדיה האינטרנטית ולמיזם האי שי שלי.

הסוגיות המרכזיות המעסיקות אותי בשלב זה, בו האתר טרם עלה לאוויר הינן:

א. המודל העסקי של האתר
ב. פיתוח האתר, עיצובו ובנייתו
ג. שיווק אתר האינטרנט

אתר אינטרנט - המודל העסקי

או, במילים אחרות. . . איך עושים כסף מהאתר? אומנם הוצבו לאתר גם מטרות שאינן כספיות, למשל, להוות מרכז של ידע מועיל ותורם באמת עבור קהלי היעד השונים שלו, כך שבנוסף לשירות המרכזי שהאתר מציע גם שירות נוסף זה יתרום למקסום הרווחים שלהם. ובאופן זה, נוצר מעין מעגל של Win Win , כך שכל מי שלוקח חלק באתר מרוויח מכך. אולם, בתחילתו ובסופו של דבר, לא מדובר באתר תוכן, אלא, באתר מסחרי שמטרתו המרכזית היא הנבת הכנסות ורווח כספי.

השאלות הנשאלות הן: מי מהמשתמשים באתר ישלם עבור השימוש בשירותיו? על אילו שירותים יידרש תשלום ועל אלו לא? כיצד יתבצע תהליך התשלום והגבייה, וכמובן, כמה כסף לגבות ומתי.

כזכור, האתר ישמש כפלטפורמה המקשרת בין מי שמציעים שטחי פרסום למכירה ובין מפרסמים פוטנציאליים המבקשים לרכוש שטחי פרסום בכדי לחשוף את העסק או המוצר/ שירות שהם מציעים למכירה.

קהל יעד נוסף וחשוב באתר, הינו נותני/ות שירות בתחומים של פרסום, עיצוב, מכירות, ייעוץ עסקי, אימון עסקי ועוד. כלומר, כל מי שיכול לעזור למוכרי שטחי הפרסום ולמפרסמים לקדם את עסקיהם ולמקסם את פוטנציאל הרווח שלהם. הכוונה היא לאפשר להם חשיפה עסקית וממוקדת בפני קהלי יעד רלוונטיים במיוחד.

בהמשך לשאלות שהועלו, הרי שכוונתי הייתה, בהתאם לתוכנית העסקית המקורית, לגבות תשלום מהיום הראשון לקיומו של האתר. מתוך מחשבה שבהמשך יהיה קשה יותר לבקש כסף ממי שרגיל לקבל את אותו השירות ללא תשלום.

אולם, שיחה עם לקוחות פוטנציאליים העלתה, שבצד התרשמות מהרעיון בכללותו, ורצון עקרוני לקחת בו חלק, הרי שהציפייה היא שבשלב הראשון זה ייעשה ללא תשלום. "ממילא", כך נאמר לי ע"י אחד מהלקוחות, "אם תהיינה תוצאות חיוביות לשימוש בשירותי האתר, אז יהיה גם אינטרס ברור לתת את התמורה ההולמת על כך".

לאור זאת, הוחלט שהשירותים באתר יינתנו ללא תשלום במהלך 6 חודשים מיום העלאתו לאוויר, ובמהלך תקופה זו יצטברו מספיק נתונים שיאפשרו ביסוס החלטה מדויקת לגבי אופן גביית התשלום עבור השימוש באתר או חלקיו, וגובהו.

פיתוח אתר האינטרנט, עיצובו ובנייתו

התלבטות נוספת קשורה לקושי לשים "קו סיום" בכל הקשור לנושאים של פיתוח האתר, ובנייתו. שכן, ככל שחולף הזמן, הרעיון הראשוני "מתבשל" ו"מתבהר". כמו כן, הוא נחשף לכמות הולכת וגדלה של גורמים, אשר מתוך רצון לקדמו, לעזור ולתמוך, מעלים רעיונות נוספים (וטובים!), לגבי איך הדברים צריכים להתבצע.

באופן טבעי, חיבור נקודות המבט של כל אחד מהגורמים הללו (הכולל אנשי מקצוע ולקוחות פוטנציאליים), מאפשר יצירת תמונה שלמה, רחבה ומעמיקה יותר מזו שאני הייתי יכולה לייצר רק בזכות עצמי. לכן, לא ניתן לדעתי לוותר על הדיאלוג הזה, השאלה היא רק מה עושים עם כל המידע שנצבר. . .

בתחילה, בעקבות כל שיחה כזאת, נהגתי לפנות לחברה ששכרתי את שירותיה לבניית האתר ולבקש חוות דעת על הרעיונות שניתנו לי. מתוך תחושה שאפשר לשפר עוד ועוד את המיזם.

אולם, בהמשך, כשניסיתי לברר מדוע תהליך העבודה על הקמת האתר נמשך זמן כה רב, הסתבר כי השיחות הללו יצרו תחושה שהאפיון הראשוני של האתר משתנה כל הזמן, ועובדה זו (מצד החברה בכל אופן) הקשתה על ביצוע העבודה במועדים שנקבעו מראש.

מלבד הקושי האובייקטיבי שנוצר מול חברת בניית האתרים, הבנתי, בסופו של דבר, שגישתי בעייתית במספר היבטים:

ראשית, אין גבול לכמות השיפורים והשינויים שניתן לעשות באתר. ו"פיתוח יתר" עשוי להוביל לכך שהאתר לעולם לא יעלה לאוויר.

שנית, אפשר לומר שעד שהאתר עולה בפועל לאוויר ומתקבלים "משובי אמת" המגובים בנתונים סטטיסטיים ו"מוחשיים", לגבי תדירות השימוש באתר ומהותו, על-ידי לקוחותיו, אזי, כל השערה והערכה, לגבי "מה ירצו הלקוחות שיהיה באתר", "כיצד ישתמשו הלקוחות באתר" ו"האם בכלל ישתמשו", טובים בדיוק באותה המידה (כלומר, לא ממש אמינים. . .).

בסופו של דבר, רק הפקת נתונים "אמיתיים" מהשימוש המעשי בשירותי האתר, תאפשר את המשך פיתוחו ושיפורו. ואז, השיפור שלו יתבצע לא רק בהתאם ל"שיח" שאני מנהלת עם עצמי (או עם אחרים) על מה ש"אנחנו חושבים שכדאי לעשות" אלא, כאמור, תוך הסתמכות על הצרכים והרצונות בפועל של לקוחות האתר.

שלישית, בשלב הזה האתגרים הקיימים באתר ברורים לי. המענה לחלקם הוא טכנולוגי. ופתרונות טכנולוגיים עולים כסף רב. השקעת הכסף, בשלב בו, כאמור, אין לי אפילו שום נתונים ממשיים על מה באמת הלקוחות צריכים ורוצים (כי "הידיעה" כרגע היא תיאורטית בלבד) ייתכן ומשמעותה "זריקת כסף לשווא" אחרי שיתברר (אולי. . .) שלמעשה, הלקוחות רוצים דברים אחרים לגמרי. מה גם, שגם זה יצריך אפיון מחודש, המשך תהליך הפיתוח והבנייה והנה שוב, אין אתר באוויר. . ..

לכן, בסופו של דבר, למרות שיש החושבים שזו טעות, אני מאמינה שהציפייה לעשות משהו "מושלם" ורק אז "לעלות לאוויר", אינה ריאלית ונכונה מבחינתי. החלטתי פשוט "לצאת כבר לדרך" ולהמשיך משם. . .

סוגיה נוספת בהקשר זה, היא מועד עיתוי הפנייה ללקוחות הפוטנציאליים של האתר. כאן, השאלה היא האם לפנות ללקוח אפשרי כשבעצם עוד "אין שום דבר ביד"? או, לחכות עד שהאתר יעלה ו"יש מה להראות", אבל אז, האתר עולה למעשה, ללא ה"נפח" הרצוי של תכנים נחוצים.

כמו בכל נושא, גם בעניין זה, מספר הדעות הוא כמספר השואלים. אני החלטתי בסופו של דבר ליצור קשר עוד בטרם עליית האתר לאוויר, עם לקוחות רלוונטיים, כלומר, כל מי שמוכרים או מעוניינים למכור, שטחי פרסום (לא רק במדיה האינטרנטית, אלא גם במדיות נוספות, כגון מדיה סלולארית, מדיה ממוחשבת, פרסום בוידיאו, ועוד), וכמו כן עם לקוחות שרישום לאינדקס נותני/ות השירותים עשוי להתאים להם.

זאת מתוך מחשבה, שכולם יודעים במה כרוך העלאת אתר מסחרי לאוויר. ולכן מבינים שזה לא הגיוני לצפות שאתר חדש יתפקד כמו אתר וותיק. וזוהי אגב, סיבה נוספת, בגללה לא יידרש תשלום עבור השימוש בשירותי האתר. כלומר, ה"הבנה" וההדדיות פועלות כאן לשני הכיוונים. . .

שיווק אתר האינטרנט

סוגיה ראשונית בה התלבטתי היא האם לקשר את המיזם לעסק הנוכחי שלי? בהתחלה, סברתי שיש לעשות "ניתוק" בין העסק הקיים למיזם החדש, כאילו מדובר בשני עסקים נפרדים לחלוטין. הסיבה המרכזית, הייתה הרצון למנוע בלבול, שכן העסק הקיים עוסק בשיווק ואילו מהותו של המיזם החדש הוא התחום של פרסום.

אולם, בהמשך הבנתי שחבל לוותר על המוניטין הקיים שלי (שהשקעתי משאבים רבים, ואני עדיין משקיעה, בכדי לבססו) וכי הוא למעשה, רק יכול לתרום לשיווק המיזם החדש. מה גם, שהשאיפה היא למקסם בעזרת האתר החדש את הרווחים של כל מי שמשתמש בשירותיו ולא רק שאין בכך שום סתירה לעסק הקיים, אלא, נהפוך הוא. כלומר, אין כאן באמת מקום לבלבול.

סוגיה נוספת, קשורה, כמובן, לנושא חשיפת האתר בפני קהלי היעד הרלוונטיים. אלו הערוצים בהם בחרתי להשתמש בשלב הזה:

1. כתיבת טור חודשי בעלון אינטרנטי מוכר ובעל תפוצה רחבה (כן העלון הזה. . .).
2. הגדלת מאגר החברים/ות ברשימת התפוצה שלי (שחלקם מהווים גם לקוחות פוטנציאליים למיזם החדש), באמצעות ביצוע מספר פעולות.
  א. יצירת קמפיין של "טיפים" שיווקיים מקצועיים הנשלחים לכל מי שנרשם/ת לרשימת התפוצה.
  ב. כתיבת תכנים מקצועיים בנושאים שיווקיים והעלאתם לאתרי הקיים או פרסומם באתרים אחרים נוספים, בהם גולשים קהלי היעד שלי.
3. מענה על שאלות בנושאי שיווק בפורומים מקצועיים ברשת.
4. רישות עסקי - באמצעות השתתפות בפורומים וכנסים מקצועיים.
5. פנייה ישירה ללקוחות פוטנציאליים לאתר החדש.
6. אפיק נוסף קשור לקידום האתר. כשכבר יש כתובת דומיין, מומלץ להעלותה בליווי דף הסבר קצר על האתר שנמצא בבנייה. אני לא עשיתי זאת, אבל, בדיעבד, זה מאפשר לא להפסיד זמן יקר על קידום האתר ולכן כדאי לפעול כך.

בהמשך, הערוץ של קידום האתר יהפוך למרכזי יותר. ערוצים שיווקיים אפשריים נוספים הם ביצוע קמפיין פרסומי באמצעות אחת מתוכניות הפרסום הקיימות, שימוש בכלי של רשתות חברתיות ועוד. . . על כך בוודאי בהמשך.

אני מקווה שמצאתם את המאמר מועיל ואשמח לשמוע מכם על אילו היבטים נוספים בנושא יזמות אינטרנטית הייתם רוצים לקרוא במאמריי הבאים.

גליה שכטר - שיווק עסקי בעבודה , יזמת בהתהוות ומקימת GS.marketing לקידום ושיווק עסקים קטנים ובינוניים.


תודה לגליה!

אני מאחל לכם חג סתווי ונעים
להתראות בחודש הבא,


רוני הורוביץ

סודות השיווק באינטרנט
מערכת רב מסר לדיוור אלקטרוני והפצת ניוזלטר
פרסמו את הניוזלטר שלכם באינדקס הניוזלטרים של ישראל
חשיבה המצאתית



כל הזכויות שמורות © 2004 - 2007